רופאת משפחה -1: ביקורה של נעמה
בביקורה הראשון של נעמה מזה שנה, נוכחתי לראות ילדה רזה למדי , שונה בתכלית ממה שהייתה.
תחילה ביקשתי ממנה להישקל ללא הג'ינס והחולצה בכדי שהתוצאות יהיו מדויקות.
משקלה היה נמוך ביחס לגובהה אך עדיין לא היה ברור אם הדבר מורה על אנורקסיה.
נעמה טענה כי קר לה רוב הזמן וכי היא מרגישה תשושה ועייפה.
היה חשד שאולי היא למעשה אנמית.
שלחתי אותה לבדיקת דם בכדי לבדוק את העניין והתוצאות היו שליליות.
לאחר מכן שאלתי אותה כיצד מרגישה,האם הבחינה בשינויים מסוימים,האם יש לה נשירה והאם המחזור הפסיק.
היא ענתה בחיוב לשאלות אלו ,הסקתי כי היא סובלת מהפרעות אכילה, ואכן השערתי אומתה.
לכן, מייד שלחתי אותה ואת אמה לרופא מומחה.
אמה הגיבה בפאניקה ונבהלה מאוד, לא הייתה יכולה להאמין כי בתה, שכל דאגה לה כל הזמן והשתדלה להיות תמיד קשובה וערנית למצבה, נקלעה למצב שכזה מבלי שתבחין.
נעמה ואמה פרצו בבכי. הרגעתי את שתיהן והפניתי אותן ישירות לבית החולים לאשפוז נעמה.
תחילה ביקשתי ממנה להישקל ללא הג'ינס והחולצה בכדי שהתוצאות יהיו מדויקות.
משקלה היה נמוך ביחס לגובהה אך עדיין לא היה ברור אם הדבר מורה על אנורקסיה.
נעמה טענה כי קר לה רוב הזמן וכי היא מרגישה תשושה ועייפה.
היה חשד שאולי היא למעשה אנמית.
שלחתי אותה לבדיקת דם בכדי לבדוק את העניין והתוצאות היו שליליות.
לאחר מכן שאלתי אותה כיצד מרגישה,האם הבחינה בשינויים מסוימים,האם יש לה נשירה והאם המחזור הפסיק.
היא ענתה בחיוב לשאלות אלו ,הסקתי כי היא סובלת מהפרעות אכילה, ואכן השערתי אומתה.
לכן, מייד שלחתי אותה ואת אמה לרופא מומחה.
אמה הגיבה בפאניקה ונבהלה מאוד, לא הייתה יכולה להאמין כי בתה, שכל דאגה לה כל הזמן והשתדלה להיות תמיד קשובה וערנית למצבה, נקלעה למצב שכזה מבלי שתבחין.
נעמה ואמה פרצו בבכי. הרגעתי את שתיהן והפניתי אותן ישירות לבית החולים לאשפוז נעמה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה